9 items found for ""
- חמשת הפריטים הכי שימושיים בקרוואן שלנו
מינימליזם הוא לגמרי חלק מחיי קרוואן, הוא גורם לנו להעריך את הפריטים שנמצאים איתנו ולהגיד שלום ולא להתראות למה שאינו שימושי. ביום יום יש כל כך הרבה דברים שאנחנו משתמשים בהם ולא שמים לב לכמה הם משמעותיים, אז החלטנו לעצור רגע ולשים לב לסביבה ולומר תודה על כל הדברים שעושים את החיים שלנו נעימים יותר וקלים. מה שהופך מוצר רגיל למוצר קרוואן טוב זה בעיקר שלושה דברים- 1. שרידות- אם הוא מצליח לשרוד את כל השימושים. 2. מדד השימושיות- כמה פעמים ביום/ שבוע משתמשים בו. 3. מדד האיחסון- קל ומהיר לאחסון, לא תופס הרבה מקום, וקל משקל. לקח לנו זמן להחליט מי הפריטים שעומדים בכל הקטגוריות האלו ועכשיו אתם תוכלו להנות מרעיונות שיעזרו להקל על החיים שלכם או ייאפשרו לכם להשקיע במוצר טוב שלא יתקלקל. אז חלאס קשקשת, בואו נציג את חמשת המנצחים והמנצחות. במקום הראשון - זה הקומקומון קנינו אותו בחנות טיולים בפרדס חנה לפני ארבע שנים. הוא של חברה ישראלית בשם קקטוס ( אם מישהו מכיר, בבקשה ספרו להם שאנחנו ממש מרוצים!). ומכיוון שהגענו לגיל שבו "תה זה החיים" אז הקומקום עובד בין 4-8 פעמים ביום, תלוי במזג האוויר ללא הפסקה במשך שנתיים. הוא קטנטן, קל משקל, עמיד, וציפוי הסיליקון על הידית והמכסה הנוח ממש נעימים. אנחנו ממליצים להשתמש גם בסירים שלהם כי הם מוליכים חום מעולה וזה יקצר לכם את זמן הבישול ויחסוך לכם גז. מדד שרידות - 100 מדד שימושיות- 100 מדד איחסון- 90 (מה לעשות הוא עגלגל) במקום השני - השרפרף המתקפל מרוב שהוא שימושי יש לנו שניים כאלו. אחד משמש כמדרגה מחוץ לדלת ( כי את המדרגה האוטומטית של הקרוואן הרסנו באחת הנסיעות) והשרפרף השני מאוחסן במטבח ועוזר לנו להגיע לפינות האפלות של המדפים הגבוהים (זה קורה הרבה ,אנחנו אנשים נמוכים) לפעמים הם ישמשו כאביזר ארגונמי לשים עליו את המחשב כשעובדים בעמידה. וכשיש יום יפה שניהם משמשים אותנו ככיסאות פיקניק. הם מעט יותר כבדים משרפרפי איקאה הדקים, אבל זה נותן להם יתרונות מבחינת שרידות. השרפרף הזה יושב בחוץ בחום, בגשם ובשלג. במהלך נסיעה הם מתקפלים לשניים וממש קל לאחסן אותם. קנינו אחד מהם באלבניה ואת השני באיטליה. יש אותם כמעט בכל חנות כלי בית באירופה. מדד שרידות- 100 מדד שימושיות-90 מדד איחסון- 99 במקום השלישי תיק לסחיבת כלי מטבח בעיצוב הייחודי של בלקדוג מידי פעם יוצא לנו להדיח את הכלים בפינת השטיפה בחניונים ובשביל זה צריך משהו נוח לקחת אותם. בעבר היתה לנו גיגית פלסטיק מתקפלת אבל היא הייתה קטנה מידי גם למחבת ולסירים הגדולים והסיליקון המתקפל שלה נהרס מהר. וכשכבר אי אפשר להתעלם מחוסר היעילות של סחיבת כלים מלוכלכים על הידיים, נכנסה היצירתיות. השתמשתי בכישורי התפירה הלא מפותחים שלי, קיפלתי שקית רב פעמית ענקית לשניים, תפרתי משני הצדדים והשארתי חורים למטה כדי שלא יצטברו מים בתחתית התיק. ואחרי פחות מ-5 דקות של עבודה נוצר לו תיק ענקי לכל הכלים, עם כיס לסבון הכלים והספוג. בסוף השימוש, שוטפים אותו במים, מייבשים ומקפלים. זה לא הכלי הכי שימושי כי לא תמיד נדיח כלים בעמדת השטיפה, אבל הוא ממש נוח לשימוש , מתאחסן בקלות, והוא קיבל אקסטרא נקודות על מיחזור שקית ושימוש בשאריות צמר. זה נראה לי גם אחלה פתרון לקמפינג ולטיולים, לאו דווקא לקרוואנים. מוזמנים לעשות פינת יצירה עם הילדים. מדד השרידות- 100 ( בינתיים האילתור הזה מחזיק כמעט שנה והוא עבר מספר לא מבוטל של סחיבות לפינת שטיפת הכלים ואין ספור נקיונות וקיפולים) מדד השימושיות- 80 ( כשישנים בשטח מדיחים כלים בקרוואן ואין צורך להשתמש בו) מדד האיחסון- 100 ( כולה לקפל שקית) במקום הרביעי זו הכיסונית ( המצאתי את השם כי אני לא יודעת איך באמת קוראים למוצר ) זו דרך נפלאה לאחסן כל מיני דברים קטנים שיש להם שימוש יומיומי, קל לראות אותם דרך הכיסים השקופים, ובאמת שכל יום אנחנו מוציאים משם משהו-מגומיה לשיער ועד ויטמינים. יש לנו שתי כיסוניות כאלו, אחת בשירותים( זו שבתמונה) והשנייה בדלת המקלחת שומרת על חומרי ניקוי ופיצ'פקעס של הכלבים. שרידות- 100 ( שורדות נסיעות, לא נפלו ולא נקרעו) שימושיות- 80 אחסון- 100 ( היא בעצמה פתרון אחסון) ואחרון חביב זה הספר האלקטרוני- BOOX ספר כיס אלקטרוני שמשמש בתור הספרייה שלנו. כמובן שזה לא מחליף את החוויה של להחזיק ספר מנייר ביד, אבל אם אתם אוהבים לקרוא ואתם רוצים פחות בלאגן ויותר מקום בארונות, זה פתרון מעולה. כל ספר שאנחנו רוצים יורד תוך רגע (הספר בקלות מתחבר לווייפיי), אפשר לקרוא בלילה במיטה בלי להדליק אור ולהפריע לשני, יש לו מילון מובנה כך שתמיד אפשר לקבל הסבר על מילים, הסוללה שלו מחזיקה חודשים ואחרי שהורדתם ספר אין צורך בחיבור אינטרנט כדי לקרוא. הוא קל, קטנטן ומוצר גאוני לאוהבי הקריאה. אנחנו מאוד ממליצים. שרידות- 100 ( טפו טפו טפו, הוא מחזיק מעמד בכל הנסיעות, הנפילות וקריאה של שני אנשים) שימושיות- 70 ( היינו רוצים יותר זמן לקרוא) איחסון- 100 יש עוד שני מוצרים סופר שימושיים שסיפרנו עליהם בפוסט על נוודות דיגיטלית שגם להם מגיע להיות ברשימת השימושיים: ממיר מתח וסוללת בנק שני המוצרים האלו מאפשרים לנו להטעין את המחשבים כל הזמן, והם הפריטים הכי חשובים עבורנו כשמדובר בעבודה ונוודות דיגיטלית. תוכלו לקרוא עליהם בפוסט על נוודות דיגיטלית בקרוואן. החיים בדרכים מלמדים אותנו צריכה מודעת. אנחנו קונים רק מה שצריך ומשתמשים יותר במה שיש. זה מאפשר לכולנו יותר מקום בקרוואן,עוזר להפחית את הנזק לכדור הארץ ומשאיר מקום בלב לדברים החשובים באמת.
- לחיות ולטייל בקרוואן באירופה
לחיות ולטייל בקרוואן באירופה היה חלום שתמיד רצינו להגשים, אבל הוא היה איפשהו קבור עמוק במגרה. אבל אז, שנת 2020 הגיעה עם תהפוכותיה וגרמה לנו להבין שהחיים קורים עכשיו. הצורך הפנימי של לחיות את החיים באופן מלא וללא חרטות, הוביל אותנו להחלטה שאנחנו לא מחכים לפנסיה, אלא יוצאים למסע של הגשמה אבל מאיפה מתחילים? ככל שנהיינו יותר רציניים בכיוון הגשמת הטיול שלנו, הבנו שיש המון דברים שצריך לטפל בהם והתחלנו תהליך ארוך של למידה. היו לנו המון שאלות – מה צריך כדי לחיות תקופה ארוכה באירופה? איזה קרוואן כדאי לבחור, מה יתאים לצרכים שלנו? לקנות או לשכור? ומה העלויות של כל בחירה? איפה חונים במהלך היום ובלילה? שירותים, מקלחת איפה עושים? איך מטיסים כלבים? ועוד המון שאלות.. והכי גרוע זה שכל שאלה פתחה עוד סעיפים. הרגשנו שאנחנו קצת טובעים.. לקחנו נשימה עמוקה וצללנו בחיפוש אחר תשובות לשאלות שלנו ברשת גילינו שבנושאים מסוימים היה יותר מידי פירוט שרק בלבל אותנו ובאחרים המידע היה חסר או לא קיים. אבל למזלנו בחסות הסגרים של 2020-2021 התפנה לנו זמן והתחלנו לחקור את הרשת, לשלוח מיילים לחברות, להתקשר לאנשי מקצוע ומטיילים אחרים ולברר כל מה שהיינו צריכים לדעת בשביל להתחיל. אחרי כמעט 8 חודשים של איסוף מידע, והמון טפסים ובירוקרטיה. הגיע הרגע, זה הזמן לצאת למסע שיחררנו את הרכוש, סגרנו את העסקים, חיבקנו משפחה וחברים, שמנו כמה ארגזים אצל ההורים וביולי 2021 יצאנו לדרך. זוג מתרגש ומפוחד ושני כלבים שחורים. ומאז, אנחנו כבר כמעט שנה מתגלגלים בדרכים, טיילנו ב-9 מדינות, טעמנו, חווינו והכרנו אזורים ואנשים מדהימים. התחלנו את דרכנו בקרוואן שכור במשך 6 חודשים ואחר כך קנינו את הקרוואן שהוא הבית שלנו היום. תוך כדי המסע עשינו הסבה למקצועות שמאפשרים נוודות דיגיטלית, ובזכות כל אלו אנחנו חיים את החלום שלנו שהפך למציאות. אז איזה כיף שהגעתם לכאן הבלוג הזה קיים בשביל כל אלו שמחפשים ברשת מידע על טיול עצמאי בקרוואן באירופה ולא מוצאים את מה שהם צריכים. כאן נספר לכם על הרגעים הטובים והקשים, על מקומות שביקרנו ואהבנו במסע שלנו, נשתף מה שלמדנו וניתן המון טיפים לדרכים. ואם גם לכם יש חלום לטייל בקרוואן באירופה, קבעו אתנו פגישה ונשמח לעזור לכם להגשים אותו. ניפגש בדרכים! רון מעיין קסם ובונדי the blackdog travelers
- נוודות דיגיטלית בקרוואן
נוודות דיגיטלית – מאיפה מתחילים? מה האתגרים שיש בעבודה מתוך הקרוואן? ומה כדאי שיהיה לכם כדי שתוכלו לעבוד. ברוב היעוצים אנחנו לא מספיקים לדבר על כל הדברים האלו כי יש כל כך הרבה עניינים לארגן לפני, אבל ערוץ פרנסה יכול להשפיע על ההחלטה אם לצאת למסע או לא.. לכן החלטתי לספר לכם איך אנחנו התחלנו, מה עשינו כדי להתמקד ומה הדברים שעוזרים לנו לממן את החיים הנהדרים האלו.. שנינו נולדנו לדור שחייג לחברים בטלפון חוגה ונתן מכה בצד הטלוויזיה כדי לשפר את התמונה, לכן נוודות דיגיטלית נשמעה כמו פסגה שיהיה מאוד קשה לטפס עליה. הגענו מתחומים רחוקים מעולם הדיגיטל: אני פיזיותרפיסטית ורון היה אחראי על אביזרים ותפאורות בתעשיית הקולנוע. כל מה שידעתי על נוודות דיגיטלית זה מה שהרשתות החברתיות מראות- תמונות של האנשים הכי מאושרים בעולם עם לפטופ בבתי קפה אקזוטיים ומפגשים חברתיים בינלאומיים מגניבים. בשנה שנתיים שקדמו למסע שלנו כבר חשבנו על הסבה מקצועית, אבל לא כל כך ידענו לאיזה כיוון. התנאי העיקרי היה שזו תהיה עבודה שתאפשר לנו חופש תנועה. אז נוודות דיגיטלית עם כל הפרסום המוצלח שלה גנבה את תשומת ליבנו. התחלנו בצעדים קטנים לסלול את הדרך לפרנסה, ואלו הדברים שעשינו בהתחלה שממש עזרו לנו להתפקס: נוודות דיגיטלית- צעדים ראשונים היום יש אין ספור קורסים והרצאות על איך להתחיל לעבוד בעולם הדיגיטלי. אני יכולה כבר עכשיו לספר לכם שהבסיס של כל קורס מבוא כזה הוא שקודם כל צריך למצוא את מה שמעניין אתכם כדי שתוכלו להתקדם. כי נוודות דיגיטלית זה רק שם מפונפן לעבודה. נכון שאפשר לעבוד מכל מקום, אבל בסופו של דבר זה לא משנה אם אתם שכירים או עצמאיים אתם עדיין עובדים. כדי לענות ללקוחות, לבצע את העבודה, לשווק את עצמכם ולנהל חשבונות, כדאי שזה יהיה נושא שמאתגר או מעניין אתכם ומסב לכם איזושהי מידה של הנאה. אם אתם כבר עובדים בתחום שמאפשר עבודה מהבית, אתם כבר בחצי הדרך לנוודות דיגיטלית. כל מה שצריך זה לקבל את ההחלטה, להודיע לבוס או ללקוחות שלכם שאולי תהיו באזור זמן שונה, לארוז את הלפטופ ולצאת לדרך. אבל לאלו שמתחילים מאפס, יש לי שלושה טיפים שיעזרו לכם להתמקד. טיפים למתחילים שלא יודעים במה לבחור 1. היכרות עם נוודות- קחו זמן לנוח, להנות מהטיול ולאוורר את הראש. תכננו את הטיול ככה שלפחות בהתחלה תוכלו להתרגל וללמוד איך זה לחיות בקרוואן, להסתדר בדרכים ובשפות לא מוכרות. זה בעצם השלב שבו לומדים להיות נוודים וזה שלב חשוב כי זה עבודה בפני עצמה. 2.למצוא כיוון. זה השלב שנחפש את הדבר הכי חשוב- תחום העבודה. אחד הדברים שחשוב להבין הוא שנוודות דיגיטלית ממש לא חייבת להיות עבודה בתחום שקשור למחשבים. העולם היום עובד בצורה דיגיטלית באלף ואחד תחומים, וכל הרעיון הוא למצוא תחום עבודה או שירות שאתם יכולים לספק לעולם, ופשוט לבצע אותו בפלטפורמה און ליין. לדוגמא -הדרכת כושר, יוגה וריקוד יכולה לגמרי לעבור לנוודות דיגיטלית. אפשר להעביר שיעורים בזום או להקליט שיעורים בוידאו ולמכור אותם בפלטפורמות און ליין שונות (ויש מלא כאלה..) למי שרשימות עוזרות להתמקד אני ממליצה להכין טבלה עם שלוש עמודות. בעמודה הראשונה- לרשום דברים שמעניינים אתכם והייתם רוצים ללמוד. בשניה – דברים שאתם יודעים או מתמחים בהם ויש לכם את היכולת ללמד אחרים. ובשלישית- תחביבים ודברים שאתם אוהבים לעשות. כל פעם הוסיפו לטבלה רעיונות שעלו לכם. הטבלה הזו תשמש בסיס גם לבחירת העסק וגם תכנון עסקי. 3.לגשש ולראות אם שווה ללכת בכיוון- חפשו קורסים חינמיים או מבואות לנושאים שכתבתם בעמודה הראשונה (מה שבא לכם ללמוד) או על דרכי הפצה של הדברים שאתם יכולים ללמד אחרים. התחילו להתעניין בעולם המושגים של הנושאים הללו ותראו אם זה באמת מסקרן אתכם או לא. כך תוכלו לדייק את הרשימה שלכם ולא לבזבז כוחות או כסף על כיוון לא נכון. אני לא אחרטט אתכם, ככל הנראה זה ייקח קצת זמן עד שתמצאו את התחום או הערוץ שתרצו לעבוד בו וגם אחרי שתמצאו תצטרכו להשקיע הרבה אנרגיה ואהבה, ובטוח תעשו טעויות בדרך. אבל זה חלק מהמסע ואם אתם כאן אני מניחה שאתם בעניין. גם רון ואני הכנו רשימה ארוכה של דברים, ובסופו של דבר החלטנו על שלושה כיוונים שנרצה להשקיע בהם. הראשון היה תחום הייעוץ: למדנו כל כך הרבה על החיים בקרוואן ועל תהליכי הרכישה/השכרה/תיקון ועוד, שהרגשנו שזה משהו שחשוב לשתף אותו עם אחרים. ככה נולד הבלוג הזה ועמוד הפייסבוק. לעזור לאנשים להגשים חלום זו באמת זכות. בפייסבוק ובאינסטגרם אנחנו מעלים עוד מלא טיפים אז אתם מוזמנים ללחוץ כאן ולקרוא עוד. הדבר השני היה האהבה לכתיבה וחיבור עם אנשים. לכתוב ולקדם לאנשים, זה משהו שאנחנו טובים בו ורצינו ללמוד אותו עוד. עשינו קורסים אונליין, קראנו והתייעצנו המון, בנינו תיק עבודות, והיום אנחנו מאוד גאים לומר שבנינו יחד עסק רווחי שאנחנו מאוד אוהבים. קוראים לו “כושר מילולי“, אתם מוזמנים להציץ. ורון שפשוט חי ונושם ריצה, התחיל לבנות תוכניות אימון אונליין ומלווה בחסד כל מי שחולם לרוץ למרחקים ארוכים. אז אלו היו הבחירות שלנו וגם זה דינמי.. בתכלס, מכל משהו שאתם אוהבים אפשר להרוויח, אבל צריך לצאת מהקופסא ולא לפחד ללכת בדרכים חדשות. אבל חוץ מהקושי למצוא ולבנות עסק חדש היה עוד אתגר שלא צפינו אותו בכלל… אתגרי הנוודות הדיגיטלית בקרוואן אי אפשר להתכחש ליתרונות של עבודה ממקום אחד. בין אם אתם עובדים מהבית או ממשרד, סביר להניח שיש לכם את הדברים הבאים: * מקור חשמל לחבר אליו את המחשבים. * אינטרנט * פינת עבודה נוחה *היכרות עם התרבות של המקום, שפה משותפת ושעות דומות. בניגוד לנוודים דיגיטלית שחיים בדירות שכורות ברחבי העולם ועובדים הדירה או מבתי קפה, כשעובדים מהקרוואן צריך לדאוג בעיקרון לשלושה דברים מאוד בסיסיים. 1. חשמל ללפטופים 2. אינטרנט 3. מרחב עבודה איך משיגים חשמל לקרוואן? עד שלא התחלנו לחיות בקרוואן לא הבנו כמה אנרגיה אנחנו צורכים. וכמובן שככל שעובדים יותר הצריכה עולה. מכיוון שזה עניין קצת מורכב, תנו לי רגע להסביר מה זה אומר.. בכל מוטורהום יש סוללה חשמלית של הרכב וסוללה חשמלית לחלל המגורים. סוללת המגורים היא זו שמספקת את החשמל לאזור הבית- לתאורה, למשאבת המים, לחימום וכמובן להפעלת מכשירים חשמליים ולהטענת המחשבים. ממש כמו בכל בית. אבל כאן אנחנו אלו שאחראים למלא אותה (ולא התשלום החודשי לחברת החשמל). אז איך עושים את זה? נהיגה– גם סוללת המגורים וכמובן גם סוללת הרכב נטענות תוך כדי נהיגה. בדרך כלל צריך נהיגה של שעה או קצת יותר כדי למלא יפה את הסוללה של המגורים. שמש– למי שיש פאנלים סולריים, האנרגיה של השמש תעזור בהטענת הסוללה של המגורים. כאן נזדקק לאור בזווית הנכונה על הפאנל הסולרי, שטח פנים גדול של פאנלים סולאריים וסוללה שתוכל לקלוט את האנרגיה הזו. לנו יש פאנל סולרי קטן וסוללה מעט מיושנת כי כל המערכת החשמלית של הקרוואן היא ישנה. אבל ביום שמשי הוא עושה עבודה יפה. חיבור חיצוני לחשמל– אפשר לחבר את סוללת המגורים לשקע חיצוני. ברוב חניוני הקרוואנים יש חיבור חיצוני לחשמל (230 וולט) ואיתו מטעינים את הסוללה וגם אפשר לחבר לשקעים בקרוואן מכשירים עם צריכה חשמלית גבוהה יותר כמו מחשבים, מכונת קפה, ועוד.. מה קורה שצריכים להטעין את המחשב? בקרוואן יש שני סוג שקעים. כזה שיש בכל המכוניות (שקע 12 וולט) וכזה שיש בבית של 230 וולט. בחניוני קרוואנים החיבור לחשמל בדרך כלל כלול במחיר אבל לפעמים תשלמו עליו אקסטרא של 1-5 יורו ליום. כשמחוברים למקור חשמל חיצוני בחניון אז כל מה שצריך זה לחבר את המטען לשקע ולהטעין את המחשב. ממש כמו בבית. החשמל מגיע מבחוץ. מה קורה כשלא ישנים בחניונים או מה שנקרא off grid? במציאות רוב הזמן אנחנו לא ישנים בחניונים, אלא בכל מיני חניות שונות, מפינות בטבע ועד לחניות עירוניות. בשביל זה זה קנינו שני מוצרים שממש עוזרים לנו בימים שאנחנו לא בחניונים: אחת הרכישות הכי משתלמות שלנו, הוא האינוורטור (ממיר מתח חשמלי) והוא בשימוש כמעט יום יומי. בקרוואן יש שקע של 12 v המחשב צריך 19 v. כדי להעלות את המתח אנחנו משתמשים בממיר כדי להטעין. אומרים שזה לא בריא לסוללת המחשב, אבל הוא עובד אצלנו כבר שנה ועוד לא נתקלנו בבעיות מיוחדות . טפו טפו טפו. הרכישה השניה המשתלמת היא סוללת גיבוי חיצונית ללפטופים (power bank). אנחנו קנינו סוללה מקורית של dell שתתאים לשני המחשבים שלנו והיא יכולה להטעין לנו מחשב וחצי בלי בעיה. עניין החשמל משתנה בין קרוואן לקרוואן והוא מושפע מהתנאים שיהיו לכם בקרוואן כמו פאנלים סולריים או עוצמת סוללת המגורים. כאן נתתי דוגמה לאיך אנחנו מסתדרים עם מה שיש לנו. אינטרנט וקליטה טובה ההתעסקות השניה אחרי חשמל זה קליטה טובה ואינטרנט. פה כבר הפכנו למומחים. לכל מדינה שאנחנו מגיעים אנחנו מבררים מראש אילו חברות סלולר קיימות בכל מדינה. לכל חברה יש בדרך כלל חבילה לתיירים (מה שנקרא – prepaid ) עם GB במחיר קבוע למשך שבועיים או חודש. ברוב הפעמים נקנה משתי חברות שונות ככה שאם לאחת החברות אין קליטה אנחנו משתמשים בסים של השנייה. המחירים של האינטרנט משתנים ממדינה למדינה ומתקופה לתקופה. לדוגמה ב- 15 יורו במונטנגרו קיבלנו חבילת גלישה ללא הגבלה (עד כה הכי משתלמת), בצרפת שילמנו 40 יורו על 15 גיגה בייט (הכי גרועה) ובספרד קיבלנו בערך 40 גיגה בייט ב-10 יורו (אחלה!). מה קורה עם קליטה? לא בכל מקום יש קליטה טובה, בדרך כלל באזורים הרריים או באזורי גבול יתכן שהקליטה תהיה חלשה. אבל היתרון בקרוואן הוא שיש לכם את החופש לזוז ממקום למקום. קרה לנו כבר מספר פעמים שהפתרון היה לעבור גבול למדינה השכנה או לרדת לאזור נמוך יותר כדי לקיים שיחת וידאו שתהיה ללא הפרעות קליטה. אם יש לכם מכשיר סלולרי שתומך ב- e-sim זה יחסוך לכם את השוטטות בין חנויות סלולר שונות ותוכלו להוריד את חבילות הגלישה המשתלמות בכל מדינה ישר לסלולר. הוטספוט או ווייפיי? מכיוון שרוב העבודה שלנו כוללת גלישה או שיחות וידאו, אז הסלולרים שלנו מספיקים לחלוטין כ- הוט ספוט, וברוב חניוני הקרוואנים יש וייפיי. אז התחום הזה של אינטרנט וקליטה יותר קל לתפעול אחרי שמתרגלים לעניין, ואני מניחה שהוא לא שונה גם אם הייתם נודדים בין דירה לדירה. סביבת עבודה אם יש לכם חשש שלא יהיה לכם נוח לעבוד בקרוואן אז באופן מפתיע השטח הקטן של הקרוואן מאפשר מגוון מאוד גדול של עמדות עבודה, ובנוסף יש יתרון גדול לנוף המשתנה, שמשפיע מאוד על היצירתיות והאווירה. הוספתי תמונות של כל העמדות במשרד שלנו, סה”כ מאוד נוח. להרבה אנשים יש צורך לעבוד ליד אנשים אחרים ולקבל השראה, או שנוח להם יותר להתרכז במקומות רועשים. אם אתם כאלו, אני לא בטוחה שלעבוד מהקרוואן או חיי קרוואן יתאימו לכם, כי בסופו של דבר תהיו הרבה בדרכים, תחנו בחניות שוממות וזה לא פשוט למצוא קהילות של קראווניסטים או אזורי עבודה משותפים. אבל אם אתם כמונו, אוהבים את הלבד והשקט, בהחלט יהיה לכם הרבה מזה. לחיות ולעבוד בקרוואן אז אני מקווה שקיבלתם תשובות לעניינים הטכניים. לוקח קצת זמן להתרגל לכל הדברים האלו, אבל אחרי כמה פעמים זאת נהיית שגרה, ואתם תהפכו למכונה משומנת שמספקת חשמל, אינטרנט ונותנת עבודה. נוודות דיגיטלית בקרוואן תהיה עבורכם בדיוק כמו כל עבודה אחרת שעשיתם, ואז יגיע השלב שבו תעלה השאלה – איך מאזנים בין החיים לעבודה? על זה אולי בפוסט הבא:) אם יש לכם עוד שאלות רשמו לנו כאן או שתקבעו איתנו ייעוץ, נשמח לעזור! מעיין ורון
- איך לטייל באירופה מעבר ל-3 חודשים
אחד הדברים שהיינו צריכים לפצח כדי לטייל טיול ארוך בקרוואן, הוא איך נוכל להישאר באירופה מעבר לשלושה חודשים. החלום שלנו היה לקחת את הזמן ולא להיות מוגבלים. לכן השקענו הרבה בחקירת התחום הזה, כי אנחנו יודעים, שתכנון מקדים עושה מקום לראש שקט בהמשך. כשהתחלנו לחפש מידע על האפשרויות הקיימות לשהות ארוכה באירופה, כל המידע היה מפוזר ולא תמיד ברור. אז ארגנתי את המידע באופן כזה שאני מקווה שהוא יעשה לכם סדר. אני רק מציינת שאנחנו לא יועצי הגירה, או מנסים למכור לכם משהו כאן שקשור לוויזה, בשביל זה יש המון עו”ד שמתעסקים בתחום. אבל, מכיוון שזו שאלה שחוזרת המון בייעוץ למסע והמידע הזה הוא רלוונטי לכל מי שרוצה לצאת לטיול ארוך באירופה אז היה לנו חשוב לפרסם את זה. אז אם אתם חולמים על נוודות דיגיטלית, להיות משפחה נודדת, לטייל בקרוואן או כל קונסטלציה אחרת של טיול ארוך באירופה, אז המידע כאן רלוונטי עבורכם. נתחיל מהדברים הפשוטים.. מה צריך כדי לטייל עד שלושה חודשים באירופה? כיום, כישראלים, אפשר לטייל במדינות השנגן, ללא ויזה מראש ולשהות בה כתיירים עד 90 יום במשך זמן של חצי שנה. מיד נבין מה המשפט הזה אומר. מה זה שנגן? שנגן היא אמנה שעליה חתומות 26 מדינות באירופה וגם מחוצה לה, וביניהן ניתן לעבור חופשי, ללא ביקורת גבולות. המדינות שבתוך השנגן הן – אוסטריה, בלגיה, צ’כיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה, איסלנד, לוקסמבורג, ליכטנשטיין, איטליה, לטביה, ליטא, מלטה, הולנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, סלובקיה, סלובניה, קרואטיה, ספרד, שוודיה ושוויץ. איסלנד, ליכטנשטיין, שוויץ ונורבגיה אינן חלק מהאיחוד האירופאי אבל הן חלק מהשנגן. מדינות שהן חלק מהאיחוד האירופאי אבל נמצאות מחוץ לשנגן - בולגריה, רומניה, קפריסין, ואירלנד. ולבסוף, יש מדינות שנמצאות ביבשת אירופה, אבל הן לא חלק מהאיחוד האירופאי וגם לא חלק מהשנגן - אלו כוללות את בריטניה ואת רוב מדינות הבלקן: בוסניה, סרביה, מונטנגרו, אלבניה וצפון מקדוניה. אז בכל המדינות הכלולות בשנגן אפשר לעבור בלי להחתים דרכון ולשהות בהן עם דרכון ישראלי עד שלושה חודשים בתקופה של חצי שנה. כדי לדעת עוד על הנושא תוכלו להיכנס ללינק הזה, זה המקור הכי מוסמך לכל מה שקשור לוויזות ושהייה באירופה https://www.schengenvisainfo.com/ בעת כתיבת בלוג זה, גם אין צורך להוציא ויזה לפני נסיעה לאירופה אבל יתכן שכשתקראו אותו כבר יכנס לתוקפו החוק שיש צורך בויזה לאירופה- הנקרא ETIAS. מה זה ETIAS והאם זה משנה משהו? לא ממש.. Europe Travel Information and Authorization System –ETIAS זו מערכת שתיכנס לתוקף בסוף 2022. ומטרתה להגביר את הביטחון ולעזור להגן על גבולות אירופה במצב של איום. ה- ETIAS visa : מתאימה רק לתיירות ולעסקים ואינה מחליפה את ויזות העבודה והלימודים. מאוד קל לקבל אותה והיא פשוטה להנפקה. כל מה שתצטרכו לעשות הוא למלא טופס אונליין, לשלם ולקבל במייל את הוויזה. כל מה שצריך זה דרכון בתוקף, כרטיס אשראי וכתובת מייל. צ’יק צ’ק. אוקי הבנתי, עם דרכון ישראלי אפשר להישאר רק 90 יום. אז מה צריך אם רוצים לתכנן טיול ארוך יותר? האם יש לך דרכון אירופאי? אם התשובה היא כן, אז אזרחות באחת ממדינות השנגן מקנה לך את הזכות לחופש תנועה באזור השנגן. כלומר, לטייל באירופה לזמן בלתי מוגבל. אבל אם החלטת לשהות במדינה אחת מעל שלושה חודשים, אז יהיה צורך להוציא ויזה באותה מדינה שהחלטת לשהות. ומה אם אין לך דרכון אירופאי? לא לדאוג, יש כמה אפשרויות לשהייה ארוכה והן יפורטו ממש עכשיו. מה האפשרויות לשהות ארוכה באירופה מעבר לשלושה חודשים? (למי שאין לו דרכון אירופאי) אופציה ראשונה- ויזות ויזות לימודים או עבודה: במידה והאפשרויות האלו מעניינות אתכם אז תוכלו לקבל אשרת שהייה ארוכה יותר. צריך להתקבל למוסד לימודים מוכר או למקום עבודה. בדרך כלל יש תהליך מאוד ברור מבחינת הבירוקרטיה הנדרשת לסטודנטים ולעובדים. ברוב המקרים תוכלו לקבל ליווי והדרכה בכל מה שדרוש מבחינת הוויזה מהמוסד שהתקבלתם אליו. זו חוויה מיוחדת ללמוד ולעבוד במקום אחר וזו הזדמנות להיטמע בחברה ולהכיר את התרבות. לגבי טיולים תוכלו לשמור אותם לסופ”ש ולחופשים. ויזת פרישה- ויזת זהב- יש מדינות באירופה שמאפשרות לפנסיונרים לחיות בהן אם הם מוכיחים הכנסה מספקת ללא עבודה מידי חודש ( בכל מדינה הסכום המינימלי לשנה לאדם הוא שונה.) ונדרשת הוכחה לביטוח בריאות. הרעיון הוא שכפנסיונרים תוכלו להנות מהמדינה אך לא להיות נטל על משאביה. הויזה היא לשנה או שנתיים תלוי במדינה וניתן לחדש אותה אם אתם עדיין עומדים בתנאים יש עוד סוגי ויזות שמשתנות בין מדינה למדינה. כדאי לבדוק מה הן הויזות הקיימות בהתאם למדינה שאתם מעוניינים להגיע אליה ולשהות בה. אופציה שניה- נוודות האפשרות הזו לא דורשת ויזה מיוחדת או דרכון אירופאי. אם בחרתם בנוודות דיגיטלית או רק נוודות- תוכלו להיות 3 חודשים במדינות שנגן ואז לצאת למשך שלושה חודשים למדינה מחוץ לשנגן כגון אירלנד, בריטניה, קרואטיה, בולגריה או רומניה ( או כל מדינה אחרת על הגלובוס). בתום חצי שנה מאז כניסתכם לשנגן, תוכלו לחזור ולזכות בעוד 90 יום. האופציה הזו מתאימה למי שאינו חייב להישאר באותו מקום, למי שצריכה כל הזמן להכיר מקומות חדשים או למשפחות הרפתקניות שאינן כבולות למקום אחד או צורת חיים. אבל מכיוון שבקרוואנים עסקינן הכנו לכם דוגמה לתכנון מסלול שיאפשר לכם מסע של לפחות חצי שנה ביבשת היפה הזו בלי מגבלות ויזה או לעבור על חוקי השנגן. דוגמה לטיול של חצי שנה בקרוואן באירופה עם דרכון ישראלי ובלי ויזה מיוחדת לשם הנוחות נתחיל בראשון בינואר וכרטיס החזרה יהיה ב30 ליוני שהם סה”כ 180 יום. מדינת ההתחלה והסיום תהיה גרמניה. בחרתי דווקא בגרמניה כי זו המדינה שבה הכי טוב לשכור או לקנות קרוואן, יש להם תיירות קרוואנים מפותחת מאוד ולכן גם שירותים איכותיים. אז יאללה בואו נצא לטיול:) תחילת ינואר עד תחילת פברואר– נתחיל בגרמניה, מכאן אפשר לרדת לכוון אוסטריה או שוויץ ומשם לצפון איטליה, ואחר כך להמשיך מזרחה לכוון סלובניה המרהיבה כל אלו מדינות ציוריות ומלאות בטבע מרהיב מלא אגמים צלולים וירוק בעיניים, היסטוריה עשירה וערים מדליקות. לטייל בהן עם קרוואן זה נוח ופשוט, ויש המון מה לראות. כאן נתכנן שהייה של עד 35 ימים בשנגן. תחילת פברואר-אפריל – כשנעבור את הגבול בין סלובניה לקרואטיה- זה אומר שיצאנו מהשנגן. (קרואטיה תהיה חלק מהשנגן ב2023 אבל עד אז ננצל את זה שהיא לא, ונחתים דרכון בגבול). כאן נוכל להאט קצת את הקצב ולתכנן טיול בקו החוף המרהיב הזה כחודשיים. נרד דרומה על קו החוף, נבקר בחופים ושמורות הטבע המרהיבות של קרואטיה ,נמשיך במונטנגרו ההררית והיפה עם החופים המקסימים ונגלה על אותו קו חוף את אלבניה עם ההיסטוריה המרתקת שלה ואזרחיה מסבירי הפנים. אפריל -אמצע אפריל: אלבניה ממש קרובה ליוון אז אפשר לעשות קפיצה קטנה ליוון – אבל שימו לב! כי יוון היא חלק מהשנגן אז עוד פעם שעון הימים דופק. אז בואו נהנה מנופי יוון ואוכל טעים במשך כשבועיים -שלושה (נגיד 18 יום) – אז 18 יום + 35= 53 יום בשנגן. אמצע אפריל- עד אמצע-סוף מאי– אם יוון הספיקה לנו, נוכל לצאת שוב מהשנגן ולהתחיל לתכנן את החזרה שלנו. כאן יש כמה אפשרויות לנסיעה צפונה חזרה. אפשר להתרחק ממש קצת מהחוף ולנהוג דרך הארצות – מקדוניה, סרביה, בוסניה, ולהיכנס שוב לשנגן דרך סלובניה. או אפשרות נוספת היא לנסוע קצת יותר מהר ורחוק אבל לבקר בבולגריה, רומניה והונגריה ומשם שוב כניסה לשנגן דרך סלובניה לאוסטריה וגרמניה. לא משנה באיזו דרך תבחרו בכל המדינות הבלקניות תהנו מטבע פראי, חיים כפריים, הזמן שם זז לאט יותר, החוויה יותר אוטנטית ופחות מוקפדת מאירופה הקלאסית, ונחמד גם שהעלויות הנמוכות. בסוף מאי -סוף יוני– עד כה טיילנו 53 יום בשנגן זה אומר שעד סוף יוני יש לנו 37 ימים נוספים שאפשר להנות מהם בחזור. ממש לפני הסיום אל תפספסו את אזור בוואריה בגרמניה העשיר באגמים ונופים שמצטלמים נהדר, ויש לו קסם מיוחד שגורם לך לרצות לחזור לשם. לסיכום- עם קצת יצירתיות ותכנון נכון, אפשר לטייל חצי שנה באירופה לפי החוקים. ואם עוד נשאר בכם כוח, אחרי שהסתיימה חצי שנה השעון מתאפס ותוכלו לצאת למסע מחדש. איך אפשר לחשב את הימים ששהיתי בשנגן? אל דאגה, האירופאים חשבו על הכל. בלינק המצורף יש לכם מחשבון ימים. תוכלו להכניס את התאריכים בהם נכנסתם ויצאתם מהשנגן בתקופה של חצי שנה ותוכלו לראות במדויק כמה ימים עוד נשארו לכם. https://ec.europa.eu/assets/home/visa-calculator/calculator.htm?lang=en אז עד כאן סיפרנו לכם על האופציה לשהייה באירופה מעבר לשלושה חודשים בלי דרכון אירופאי. אבל אם יש לכם אפשרות להוצאת דרכון אירופאי כל עניין ספירת הימים מבוטל ותוכלו לשהות בשנגן כמה שתרצו, מה שמוביל אותנו ל- אופציה שלישית- הוצאת אזרחות אירופאית יש כל מיני דרכים לקבל אזרחות במדינות שונות: לפי מוצא המשפחה, קניית דירה, השקעה בעסק ועוד. אם יש לך אזרחות זה מאפשר גם לבני המשפחה הקרובה להיות איתכם באירופה. בשביל כל אלו מומלץ לפנות לחברות שיעזרו לכם לעבור את התהליך וכמובן שלא יזיק אם יש לכם כסף בכיס. איך אנחנו מטיילים כבר כמעט שנתיים באירופה? האמת, שזה קצת הסתבך לנו בדרך אבל בסוף מצאנו פתרון מקסים.. לרון יש אזרחות ישראלית ופולנית ולי יש רק ישראלית. באותה תקופה שרק חשבנו על טיול בקרוואן באירופה, היינו ביחד קצת יותר משנתיים. הכרנו בגיל 40, שנינו לא רצינו להיות הורים ולא היה לנו שום לחץ על חתונה. אבל כדי שאני אוכל לטייל עם רון באירופה לזמן ממושך אנחנו צריכים להיות נשואים. לרון יש את זכות חופש התנועה באירופה ולי אין. תעודות זוגיות וידועים בציבור לא מתקבלות ברוב מדינות אירופה (לזוגות מאותו מין יש את האפשרות להתקבל בתעודת זוגיות בחלק מהמדינות) לכן הרצון לטייל יחד ולגלות עולם גם היה זרז לחתונה. אבל אז גילינו שכדי להתחתן כמו שאנחנו רוצים יש לנו בעיה.. היתה לנו בעיית לוקיישן וטיימניג בשנת 2020-2021 בקושי היה אפשר לצאת מהארץ אפילו לא לקפריסין ובטח שלא להתקהל ולחגוג . אז מה עשינו? בשיטוטי באינטרנט מצאתי את הפתרון המדהים של נישואי יוטה בארה”ב שמאפשרים לאנשים להתחתן דרך הזום. כן, מה ששמעתם.. התחתנו מול מסך מחשב. זו הייתה חתונה מרגשת, כיפית ונשאר לנו ממנה זיכרון מדהים. אם חתונה מינימליסטית מעניינת אתכם תוכלו לקרוא עליה עוד כאן בפוסט שכתבתי בפייסבוק האישי שלי. במקרה שלנו, הנישואין מאפשרים לי חופש תנועה באירופה אם אני מטיילת ביחד עם רון. אם היו לנו ילדים גם הם היו יכולים להצטרף. מה עם הכלבים? הם צריכים ויזה לאירופה? לקסם ובונדי ברי המזל יש ויזה לכל החיים כל עוד הם עושים את חיסון הכלבת שלהם בזמן. ברגע שכלבים מקבלים חיסון כלבת באחת ממדינות השנגן, מונפק להם – petpassport שנותן להם את הזכות לנוע בין הגבולות. זמן הוא המתנה הגדולה מכולן, לכן אני מקווה שתמצאו בפוסט הזה פתרון שיאפשר לכם להנות ממנו! עד הפעם הבאה:) רון ומעיין.
- לשכור או לקנות קרוואן באירופה - מה עדיף?
לטייל עם קרוואן באירופה זה פשוט כיף! הנוף המשתנה ממדינה למדינה, החופש לעבור גבולות ברכב, הדרכים הנוחות והחניונים הרבים. כל אלו הם גן עדן למי שאוהב לחיות בתנועה ולהנות מהמסע בדרכים. אבל איך כדאי לעשות את זה? האם לשכור או לקנות קרוואן באירופה? מה יהיה הכי נכון עבורכם? במאמר הזה אנחנו ננסה לעשות סדר באפשרויות הקיימות ולספר לכם על היתרונות והחסרונות. במה כדאי לבחור? אנחנו לא מצליחים לדמיין את עצמנו כרגע חיים בדירה ולא בקמפר שלנו. ועל אף שלא היה פשוט להגיע לכאן זה היה שווה כל רגע. הבחירה בסוג הקרוואן, ואם נקנה אחד או נשכור הייתה אחת הבחירות החשובות. כי הבחירה הזו תשפיע על הנוחות לאורך המסע ועל חלק נכבד מההשקעה הכספית וכמה יישאר לנו בהמשך. התלבטנו המון באיזו אופציה לבחור, הרי בסופו של דבר כולנו רוצים להשקיע את הכסף שלנו בערוץ הכי טוב. בסוף עשינו את שני הדברים. גם השכרנו קרוואן לתקופה ארוכה של 8 חודשים וגם קנינו קרוואן באירופה באחת הדרכים האפשריות למי שאינו תושב ( משפט מוזר, אנחנו יודעים, אבל תכף דברים יהיו יותר ברורים). סוגי קרוואנים כמה מושגי יסוד לפני ששוכרים או קונים קרוואן באירופה שכדאי להכיר. לפני שתבחרו איזה סוג קרוואן אתם מחפשים, כדאי שתבינו מהו סגנון הטיול או המסע שאתם מחפשים? האם אתם משפחה עם ילדים שרוצה לבקר גם בערים גדולות וגם בטבע? האם אתם הרפתקנים שאוהבים לחקור פינות נידחות ולחזור לנקודת בסיס? אולי את או אתה מטפסים שרוצים לעבור מקיר טיפוס לקיר טיפוס? כמספר האנשים שדיברנו וייעצנו להם כך גם מגוון הסגנונות והצרכים השונים. את כלי הרכב כדאי לבחור לפי הסגנון והצרכים שלכם. נתחיל בסוגי הרכבים הקיימים : מוטורהום כלי רכב אחד שבו יש את יחידת הדיור. המוטורהום או בכינויו הנוסף קמפר-וואן, יהיו בדרך כלל מכוניות מסחריות אמינות כמו פיאט דוקטו, פורד טרנזיט ולפעמים גם מרצדס ספרינטר. על הרכב הזה, מורכבת יחידת דיור שבנויה גם כן על ידי חברות שמתמחות בבניה זו. ישנן חברות רבות כאלו, כמו: hymer, pilote, dethleffs, weinsberg, chuson, laika יש גדלים שונים של מוטורהום- כאלו שמתאימים ליחיד באורך של – 6 מטר לערך, וכאלו שמתאימים ל-6 אנשים ויכולים להגיע לאורך של 8-9 מטרים. עם מוטורהום בעצם נוסעים כמו צב – לא באיטיות אלא במובן של “תמיד יש בית על הגב”. יתרונות– נוח מאוד, מתאים למשפחות, יש את כל מה שצריך לחיים נוחים בבית: מטבח, מיטות, שירותים כימים, מקלחת, מערכת חימום מרכזית, ארונות, חשמל ועוד.. חסרונות– יהיו מקומות באירופה שיהיה קשה לעבור אם יש לכם מוטורהום גדול. נגיד אם המוטורהום הוא בסביבות 7-8 מטר יהיו סיבובים שיהיה צריך להיזהר וגם פחות חניות מתאימות, גם בעיר זה לא כל כך נוח לנהוג ולמצוא חניה. אבל.. באירופה שזו יבשת הקרוואנים יש מקום לכולם. לכן לא יחסרו לכם מקומות להיכנס אליהם ולהנות. וואן שהוסב למגורים למעשה כאן אתם בוחרים רכב מסחרי רגיל. הפופולרים בינהם זה פורד טרנזיט ופיאט דוקאטו ומסבים אותו בעצמכם למגורים. יש המון אנשים ברחבי העולם שעשו זאת והשאירו אחריהם ספרי “עשה זאת בעצמך”, סרטוני יוטיוב למכביר וחלקם ישמחו לעשות זאת עבורכם בתשלום. יתרונות – הרכב נשאר במימדיו הרגילים ונראה יותר כמו רכב רגיל מה שמקל עליכם בנהיגה בכבישים או בחניות. זה עושה את עניין המגורים ברכב מעט יותר דיסקרטים ( לוקח יותר זמן לגלות שמישהו גר בפנים) יתרון בולט נוסף הוא שאם אתם תכננתם את חלל המגורים אז לא תצטרכו לשנות ולהתאים דבר. החסרונות– החסרון העיקרי הוא בעיקר הזמן שצריך להשקיע בהסבת הוואן למגורים. זה עניין של כמה חודשים (בין 3-4 חודשים). בזמן הזה תצטרכו מקום לחנות אותו, לעשות את כל התיקונים והבנייה ולדאוג לעצמכם למגורים. קרוואן נגרר כאן מדובר ביחידת דיור עצמאית שמתחברת לרכב באמצעות וו. ממש כמו נגרר או עגלה. באירופה רואים מידי פעם כאלו אבל פחות הם פחות שכיחים ממוטורהום. יתרונות- הקרוואן הנגרר הוא פיתרון מעולה למי שאוהב לטייל בסגנון כוכב. מקום אחד לישון ולנוח בו ומשם לצאת לטיולים קצרים או ארוכים עם רכב. לא מטיילים עם הבית על הגב. אפשר לשים ברכב אוהל ושק שינה ולצאת להייקינג ולהגיע לפינות שאי אפשר עם מוטורהום. החסרונות – הנגרר צריך לחנות לרוב באזורים מוסדרים כמו חניונים , אי אפשר לחנות נגרר בכל מקום. מה שיחייב אתכם לחפש בעיקר חניונים מוסדרים שמאפשרים חנית נגררים. נהיגה בנגרר היא יותר מורכבת וכדאי שיהיה לכם ניסיון. קחו בחשבון שתסעו בדרכים לא מוכרות. אז יש לנו מוטורהום, קמפרוואן מוסב ונגרר עם רכב. אחרי שהחלטתם איזה רכב יתאים לחלומות שלכם נשאר לנו להחליט באיזו דרך לרכוש אותו- שכירה או קניית קרוואן באירופה. לשכור קרוואן באירופה הדרך המועדפת למי שעוד לא התנסה בסגנון הטיול הזה. יש כמה דברים חשובים שלומדים תוך כדי הטיול: תפעול ונהיגה בקרוואן, ריקון שירותים וביוב, מילוי מים, חיבור לחשמל, חיפוש חניונים ועוד. זה טיול שדורש סוג של מיומנות. כשמטיילים עם רכב שכור, תקבלו הדרכה על תפעול המערכות, הרכב שתנהגו בו חייב להיות תקין, והמחיר כולל ביטוח ושירותי דרכים. בעצם בהשכרת קרוואן קניתם טיול בראש שקט וזמן טוב להיכרות עם סגנון הליים הזה בלי אחריות. יש כמה חברות להשכרת קרוואנים בישראל שיסגרו לכם דילים באירופה. היתרון שהשירות יהיה בעברית, ובמדינות מסוימות שיש להן הסכמי מס עם ישראל ( כמו גרמניה למשל) תוכלו לקבל גם הנחת מע”מ משמעותית אם תזמינו מחברה ישראלית. תיירות הקרוואנים מאוד מפותחת באירופה, ובעקבות כך יש הרבה חברות שמשכירות רכבים חדשים. במקביל אליהן יש גם אתרים שמתווכים בין אנשים פרטיים שמשכירים את הקרוואן שלהם. החברות שמגשרות בין אנשים פרטיים ששוכרים ומשכירים, אחראיות על הביטוח ועל כך שאתם מקבלים רכב תקין שעבר בדיקות. היתרון: הרכב לא שלכם, יש זמן להתנסות, בלי כאב ראש של ביטוחים ושירות דרכים. החסרון: לא שלכם, יקר. הטיפ שלנו– אם הרעיון של מגורים בקרוואן קורץ לכם, ההמלצה שלנו היא להשכיר קרוואן לתקופה קצרה כדי להרגיש במה מדובר. זו צורת חיים שונה ממגורים בבית וגם אחרת מקמפינג בטבע עם אוהלים. אם תרצו לחסוך עלויות שקלו הזמנת קרוואן מחוץ לעונת התיירות – אוקטובר עד אפריל. קניית קרוואן באירופה אם החלטתם לקנות קרוואן באירופה יש מספר דברים חשובים שרצוי לדעת. העניין היא שכל אחד יכול לקנות רכב בכל מדינה. אבל הבעיה היא שרכב צריך להיות רשום ומבוטח במדינה כלשהיא. וכדי לרשום רכב ברוב המדינות צריך שתהיה כתובת קבועה. מושגי בסיס וענייני כתובת תושבות במדינה- זה אומר שיש לכם כתובת קבועה באותה מדינה ושאתם משלמים מיסים. אזרחות במדינה- יכולות להיות לכם כמה אזרחויות או אפשר לומר שייכויות. אזרחות מתבטאת באמצעות דרכון. נניח ויש לכם שני דרכונים- דרכון ישראלי ודרכון פולני. זה אומר שיש לכם אזרחות פולנית ואזרחות ישראלית. כדי להשיג אזרחות במדינה אחרת פונים לחברות שמתמחות בתהליך. בדרך כלל, כדי להשיג אזרחות זרה כדאי שיהיו לכם מקורות משפחתים ( כמו סבא סבתא שנולדו באותה מדינה, יוצאי ספרד וכדומה). אופציה נוספת לאזרחות היא השקעה בעסק או נכס באותה המדינה. אזרחות במדינה אירופאית לא תעזור לכם לקנות קרוואן באירופה, אבל היא כן תשפיע על היכולת שלכם לשהות בה ללא הגבלה. בתכלס, כדי לקנות רכב צריך תושבות. כי אפשר לרשום ולבטח את הרכב על שמכם רק אם יש לכם כתובת קבועה. אם אין לי כתובת או תושבות מה אפשר לעשות? רישום הקרוואן על שם מישהו אחר פתרון שרבים משתמשים בו הוא רישום הרכב וביטוחו על שם של מישהו אחר. אם יש לכם בן משפחה או חברים באחת מהמדינות הארופאיות, אפשר לקנות קרוואן ולרשום אותו על שמם. מומלץ לעשות בינכם חוזה שאתם אחראים על כל התשלומים. במקרה כזה תהליך קניית הקרוואן הוא פשוט יחסית. מחפשים אצל דילרים או באחד מאתרי הרכבים של יד שניה. קונים את הרכב, ורושמים על שם החברים/קרובי משפחה. רישום הקרוואן על שמכם כאן יש כמה אופציות. באירופה יש מספר חברות מצומצם שהבינו את פוטנציאל השוק במכירת קרוואנים למי שאינם תושבי אירופה. יש המון אוסטרלים, אמריקאים ועכשיו גם ישראלים שרוצים לרכוש את הקרוואן שלהם באירופה אבל אין להם כתובת. החברות האלו מצאו פתרונות חוקיים לרישום הרכב על שמכם או על שמן. להשתמש בחברה כזו, זה לא כמו לקנות רכב בארץ או לקנות רכב על שם מישהו אחר. זה תהליך יותר מורכב שבנוי ממספר שלבים ושונה מחברה לחברה. במאמר הזה אספר לכם מה בגדול הם הפתרונות שלהם למי שאינם תושבים. buyback scheme למעשה החברה קונה עבורכם את הרכב, רושמת ומבטחת אותו על שמה. לאחר שנה, תוכלו למכור לה בחזרה את הרכב ולקבל חלק מהכסף בחזרה ( פחות מחמישים אחוז משוויו) או להמשיך לשלם להם כל שנה על חידוש הרישום. פתיחת חברה יש מדינות בהן כל אדם יכול לפתוח חברה ולרשום על שם החברה שלו נכס. לרוב, זו דרך שמאפשרת לזרים לרכוש דירות. אבל אותו עיקרון עובד גם עם רכב. אותן חברות יעזרו לכם באמצעות עורכי דין לפתוח חברה שעל שמה תוכלו לרשום את הרכב. רישום באנדורה אנדורה היא מדינה קטנטנה באירופה, השוכנת בהרי הפירנאים בגבול צרפת – ספרד. אנדורה אינה חלק מהאיחוד האירופאי, אך יש לה הסכמי מעבר וסחר עם האיחוד. מדינת אנדורה מאפשרת למי שאינו תושב אירופאי לרשום רכב כ”רכב תייר” (לוחית רישוי זמנית)– זה נקרא אצלם mt plates. הרישום הוא לשנה, וצריך לחדש כל שנה. הפתרונות לקניית קרוואן כלא תושב אירופאי, הם מועטים ולכל חברה שמספקת את השירות יש חוקים ותהליכים שונים. הבחירה באיזו דרך כדאי לקנות קרוואן באירופה, קשורה לצרכים שלכם וגם לכמה כסף יש לכם להשקיע. בשירותי הייעוץ שלנו לקניית קרוואן, נוכל לעזור לכם לבחור את האופציה המתאימה. ולתת לכם את כל המידע הבירוקרטי, העלויות ועניינים טכניים הכרוכים בכך. יתרונות וחסרונות בקניית קרוואן באירופה נתחיל ביתרונות – קודם כל זה הרכב והבית שלכם. אין צורך להסתמך על תחבורה ציבורית, דירות אייר בי אן בי או השכרת מלונות. אתם חופשיים להיות בכל מקום שתרצו כל עוד זה אפשרי מבחינת החוק. אפשר להתאים את מרחב המגורים לכל הצרכים והעדפות שלכם ולא לדאוג מכל שריטה קטנה שעשיתם. החסרונות: קניית רכב באירופה, כלא תושבים היא תהליך מורכב וארוך יותר מקנייה רגילה. קחו בחשבון לפחות חודשיים-שלושה רק לעניין הניירת והבירוקרטיות. ברוב החברות שנותנות מענה לעניין הזה אתם בוחרים את הרכב מהסטוק שלהן. ברוב המקרים, אין לכם את האופציה לבדוק או לראות את הרכב עד שלא שילמתם על פתיחת החברה ומקדמה על הרכב. זה סכום לא מבוטל שתוציאו לפני שבכלל ראיתם את הקרוואן שלכם ( זה לקנות בית ורכב על עיוור). ומכיוון שיש בדרך הרבה אנשי שירות המחיר של הרכב לפעמים יהיה גבוה יותר מהשווי שלו. עוד כמה דברים שיכולים להשפיע על ההחלטה בתחילת המאמר דיברנו על סגנון הטיול שלכם שישפיע על קניית סוג הרכב. בנוסף אפשר להכניס עוד כמה מדדים שיכולים להשפיע על הבחירה בין השכרה או קניית קרוואן באירופה. זמן השהיה שלכם באירופה– אם אין לכם אזרחות אירופאית, תוכלו לשהות בשנגן רק עד שלושה חודשים. אם תרצו להבין עוד כיצד ניתן לשהות באירופה לזמן ארוך- הכנסו לפוסט הזה תכנון הוצאות כספיות ועלות הטיול בקרוואן באירופה – מאז הקורונה, יש הרבה אנשים שרוצים לטייל ולחיות באופן הזה, אבל עדיין אין מספיק תשתיות או קרוואנים לכולם. אז יש הרבה ביקוש ולכן מחירי ההשכרה והקנייה עלו. בנוסף מחירי הדלק קפצו בגלל המלחמה באוקראינה ומחירי המזון גם כן השתנו בחלק ממדינות אירופה. זה נהיה קשה להחליט כמה ואיפה להשקיע בהתחלה. כאן נוכל לעזור לכם לתכנן את ההוצאות שלכם בין אם החלטתם לשכור או לקנות קרוואן באירופה. ביחד נחשב את העליות של הקנייה וכל ההוצאות הנלוות עבורכם. לשם כך, קבעו איתנו פגישת ייעוץ לקניית קרוואן באירופה. לאחר הפגישה תקבלו חוברת מידע עם כל מה שצריך לדעת לגבי קנייה ומחיה בקרוואן . נשמח לעזור! רון ומעיין.
- מחלום למציאות
"אתם חיים את החלום שלי" זה משפט שאנחנו שומעים קבוע. לכן, החלטנו לשתף אתכם בדברים שעזרו לנו להגיע להגשמה ומה הבנו שצריך כדי שחיים בקרווואן יהפכו למציאות. ואין פה מילה אחת על כסף... אז איפה מתחילה ההתחלה של המסע הזה? באותו יום על הספה כשדיברנו על טיול ארוך בקרוואן ונדלקו לשנינו העיניים? או אולי ברגע שנחתנו בגרמניה? או בנסיעה הראשונה בחיינו בקרוואן? זה קצת כמו הויכוח הידוע של מאיזה תאריך חוגגים את התחלת מערכת היחסים? מהדייט הראשון, השיחה הראשונה או אולי החתונה? במבט לאחור גם עם החלום שלנו היתה לנו מערכת יחסים, מלאת עליות ומורדות ורגעים טובים וקשים, וכמו בכל קשר הבנו שצריך לשים לב לכמה דברים כדי שהוא יצליח. 1. להתמיד, לא משנה כמה קשה ומתסכלת הדרך צריך להתמיד בפעולות הקטנות שמקדמות, גם אם לפעמים זה הרגיש שאנחנו הולכים לאחור. 2. להאמין שהכל יסתדר בסוף. 3. לאהוב. צריך באמת לאהוב את כל מה שקשור לחיים פשוטים, מינימליזם וקרבה לטבע. זה חייב להיות אהבה וגם תשוקה לדבר. בלי זה זה לא קורה.. אם לפני שנתיים או שלוש היו אומרים לי שאחיה היום בקרוואן ואסתובב באירופה כנוודית דיגיטלית לא הייתי מאמינה. הייתי צוחקת ואומרת, מה פתאום?! גילאי הארבעים הם הגילאים שבהם צריך לעבוד קשה, להשקיע כדי לקנות בית או לאסוף מספיק כסף להשקעה טובה כדי שיהיה ביטחון כלכלי בהמשך. חייתי את האמונה הזו והייתי נוסעת 3 שעות ביום מהעבודה וחזרה, עובדת במרץ, שמה כסף בצד לדירה שאולי אוכל לקנות בעוד עשור ולהשתעבד אליה לרוב חיי. רון, לעומת זאת עבד בשביל לטייל, הוא היה עובד בפרוייקטים קצרים ולחוצים שהיו עולים לו בבריאות הנפש ואז נח כמה חודשים ומטייל בעולם. ממש לפני שהתחילה הקורונה רון היה אמור לטייל חודש בנפאל ואז הכל בוטל. הטיסות, העבודות, כולם נכנסו לבתים, החיים הפסיקו ולרגע היתה הזדמנות להתבונן בחיים. לבחור מה חשוב ומה תפל, והבנו שאנחנו חיים בכלוב של זהב. מצד אחד הכל נוח ויפה מצד שני אנחנו עובדים כל הזמן כדי שיהיה לנו נוח ויפה ובגלל זה רוב הימים שלנו נראים אותו הדבר. חסרה לנו הספונטניות, ההרפתקאה וגם האתגר. הרגשנו שאנחנו מאוד מתאמצים, מאוד לחוצים ולא בשביל הדברים הנכונים. שאלנו את עצמנו מה נכון לנו? והתשובה היתה להיות בטבע, לטייל, לפגוש אנשים ולהכיר עולם. בהתחלה לא היינו באותו הראש מבחינת איך לעשות את זה, איך להגיע לחיים האלו שאנחנו רוצים. אני רציתי להגר לניו זילנד ורון רצה יותר לטייל לזמן ארוך ולחזור לישראל. כל אחד משך לכיוון אחר וכל המאמצים לא נשאו פרי. באיזשהו ערב דיברנו על הדברים שתמיד חלמנו לעשות ופתאום עלה הרעיון של טיול ארוך בקרוואן באירופה. אם היה גפרור בחדר הוא היה נדלק, כי ממש באותו הרגע ידענו שאנחנו הולכים על זה. שנינו היינו באותו הראש ובאותו הכוון וסוף סוף היה אפשר להגיד שהעגלה התחילה לנסוע. אז אחד מהרגעים הכי חשובים בעיניי במסע הוא החלטה משותפת והסכמה מלאה על הדרך.. ככה יכולנו בכלל להתחיל. הרגע המכונן הבא הוא לא רגע, אלא מקטע ארוך ומלחיץ ממש כמו דייטים ראשונים במערכת יחסים שבהם בעיקר התמקדנו באיסוף מידע ועיבוד של כל מה שצריך לעשות כדי שנוכל להגשים את זה. האמת, שכאן היו כמה רגעים שאנחנו ו”החלום” רצינו להיפרד כידידים. כי זה השלב שהבנו שמה שעומד מולנו הוא יצור מדהים, אבל מלא בבעיות שנהיה חייבים לפתור. הבעיות היו: איך נשאר באירופה מעל שלושה חודשים. איך נעביר את הכלבים ואיך הם יסתדרו בדרך. לקנות קרוואן או לשכור? איך מממנים את כל זה ומתפרנסים בדרך? ומה עושים עם הקורונה ואיך נעבור גבולות ? במהלך הזמן שהתעסקנו בפתרונות, היו המון פחדים ומתחים אבל גם חגיגות והתרגשות בכל התקדמות קטנה. זה הכניס לחיים שלנו מטרה שיש לה דד ליין, החיים הפכו כבר ליותר מסעירים ומעניינים. אז האם כאן התחלנו לחיות את החלום? לעולם לא אדע מכיוון שהבעיות האלו ופתרונן העסיקו אותנו כמעט שנה שלמה, אני לא חושבת שאוכל לספר על כולן בבת אחת. אבל לאט לאט נשתף אתכם בדברים שלמדנו. אז כבר בפוסט הבא אספר לכם על הדרכים האפשרויות להישאר באירופה לזמן ארוך. כי זמן הוא המתנה הגדולה מכולם.. ממש בקרוב..
- סתם נקודה על המפה שהיא וואו - חוויות מהמסע
זו לא פעם ראשונה שאנחנו מגיעים לחניה שמצאנו על המפה בדרך לאן שהוא ופשוט מתאהבים. כמו באהבה, אין לזה חוקים, בדרך כלל זה לא קורה עם המקומות היפים והתיירותיים אלא במקומות רנדומלים ו”רגילים”. זו יכולה להיות חניה בסופר, או חניון בקצה כפר נידח או כמו היום בעיר FERLACH העיר הכי דרומית באוסטריה. פרלך מתגאה באורנים שלה, ייצור מתכת וכלי נשק שאת שלושתם אפשר לראות על הסמל שלה. אין לה איזו אטרקציה תיירותית וקראנו שאין מה לעשות כאן אבל משהו בצבעוניות של המקום, החוויות עד עכשיו והוייב הכללי של המקום גורמים לנו להישאר פה עוד. סתם יום בקרוואן הגענו לכאן אחר הצהריים אתמול, אחרי יום עמוס. בבוקר עבדנו ובצוהריים נסענו למוסך- היינו צריכים לתקן את המראה הימנית ששברתי בזינוק בעליה לא מוצלח, ואת המקרר שהפסיק לקרר על גז. אחר כך הייתה נסיעה קצרה לסופר, אני הלכתי לקנות ורון בינתיים עבד, ואז התכנון היה להגיע לפרלך כי הייתה שם חניה ב- park4night שהיה שיש בה את מה שאנחנו צריכים (מים, חשמל ומקום לריקון שירותים). היתרון הראשון בפרלך הוא כמובן חניית הקרוואנים הקרובה למרכז העיר. החניה עולה 8 יורו ליום ובשביל חשמל ל-8 שעות מכניסים יורו אחד למכונה, לא הכי זול אבל גם לא יקר. ובגלל שאנחנו עובדים הרבה לאחרונה אנחנו צריכים מקור חשמל קרוב שנוכל להטעין את המחשבים. החנייה נמצאת ממש על גדת הנהר שעובר לאורך העיירה ומהצד השני יש גינה מקסימה עם מגרש טניס, משחקים לילדים, פסלים ובית קפה חמוד שמזכיר את קפולסקי משנות ה- 80. שם אכלנו עוגת שכבות עם גבינה ותותים וקצפת. אבל בגלל שאני חמדנית אכלתי את העוגה לפני שהספקתי לצלם.. אחר כך ידעתי שתכאב לי הבטן מכל הגבינה והסוכר אבל לאכול נוסטלגיה זה לפעמים משתלם😊 אחרי העוגה, היה לי שוגר ראש שהיה צריך לפרק אותו בפעילות, בונדי וקסם קפצו על ההזדמנות והלכנו להסתובב על השביל שליד גדת הנהר. יצאנו מבית הקפה, הסתובבנו בעיר, וילדה קטנה ובלונדינית שאלה אותי איך קוראים לכלב? כל כך התרגשתי מזה שמישהו בכלל פנה אליי וזה שזיהיתי את המשפט בגרמנית, שנהיה לי בלאקאאוט . אז מילמלתי משהו חצי בעברית וחצי בגרמנית, שקוראים לה קסם – מאגי בגרמנית, והלכתי משם עם חיוך מטופש על הפנים. כמובן שהמשך השיחה בראש שלי היה בגרמנית “רהוטה” וגם יצאתי בו יותר מנומסת כי שאלתי את הילדה חזרה מה שמה אבל עד שלא אשתפר בגרמנית השיחות האלה יתרחשו רק עם עצמי.. משם עברנו את הגשר וירדנו מטה לגדת הנהר... מתחת לגשר שני חתיכים ציירו גרפיטי על הקיר, וכבר הייתי במוד של דיבורים אז שאלתי אם אפשר לצלם אותם, בעיניי רוחי יצאו לי תמונות אינסטגרמיות מדהימות עם פרופיל מגניב ויד עם ספריי שמציירת על הקיר אבל בתכלס התביישתי לצלם מקרוב אז סתם נכחתי שם ושאלתי קצת שאלות.. מסתבר שהעירייה מספקת אזורים שבהם אפשר לעשות גרפיטי, אז השניים האלה כשיש להם זמן וחשק מגיעים עם ציוד רציני של צבעי ספריי ,בירה ומוזיקת רגאיי ועושים אמנות.בונדי וקסם השתעממו אז נפרדנו בחיוכים נבוכים והמשכנו הלאה. בדרך, לאורך הנהר גילינו הרבה דמויות צבעוניות מצוירות. וגם התושבים נראים מגניבים כאלו, צעירים יותר ממה שראינו עד כה. גם אני וגם רון מאוד אוהבים את אוסטריה וגרמניה אבל רוב האנשים שאנחנו פוגשים הם מאוד מקצועיים, אין סחבקיות, אנחנו מרגישים לפעמים כאילו הם דמויות עם קווים ישרים מאוד. משהו בפרלך, קצת שונה, אולי כי יותר קרובים כאן לסלובניה. רואים יותר אנשים צעירים, הוייב פחות פורמלי יש אווירה של קאז’ואל כאן. האמת, זו לא הפעם הראשונה שאני מתאהבת בעיירת גבול. כמעט כל פעם שאנחנו נמצאים באזורי גבול בין מדינות, העיר העיירה או הכפר שאנחנו נמצאים בהם נעימים לי. אולי זה קשור למיקס הזה, שזה לא כאן ולא ממש שם- ואני מרגישה בבית במקומות כאלו. עוד יום והפתעותיו למחרת רון קם בבוקר כהרגלו לרוץ, והשאיר לי במיטה מגש עם תה וטלפון כדי שכשאפתח את העיניים יהיה לי מה לשתות.. אני מתה על אקט האהבה הזה, אני מרגישה כמו מלכה וזה רגע של אושר לפתוח איתו את היום.. כשאני מתעוררת המוח שלי הכי שארפ ויצירתי אז אם יש לי רעיון, בדרך כלל אכתוב אותו בפתקים בטלפון או בקבוצת “אני” בווטצאפ, או שאני אדבר עם אחותי או חברות, אבל היום לא עשיתי אף אחד מהדברים האלו, סתם התבטלתי. כשרון חוזר אני נזכרת שהכלבים צריכים גם להשתחרר אז אני מגרדת את עצמי מהמיטה ויוצאת לעשות להם סיבוב. הפעם חציתי את הגשר והלכתי לכיוון השני, אחרי 2 דקות הליכה אני רואה חבורה של אנשים ומשהו שנראה כמו חנות יד שניה. ייאאייי איך אני אוהבת וכמה זמן כבר לא קניתי ביד שניה.. אז אני ניגשת אליהם ושואלת מה זה? אחד מהחברה מספר לי שזו חנות יד שניה אבל יש להם גם בר שמגישים בו אוכל שנזרק מהסופר כי הוא לקראת סוף תוקפו. וואו, אני ממש שמחה למצוא מקומות כאלו. זה היה נראה שהיו שם הרבה אנשים והרבה עבודה אז שאלתי אם הם צריכים עזרה? ולשמחתי הרבה הם אמרו שהם ישמחו לעוד זוג ידיים. הודעתי להם שאחזור בהמשך היום, אבל קודם כל צריך לתת לקסם ובונדי טיול מכובד של בוקר. פנינו קצת ימינה מהנהר לתוך יער נעים והסתובבנו בו קצת. כשחזרתי, הודעתי לרון שאני הולכת סוף סוף להתחכך קצת עם אנשים. זה משהו שכשנודדים לא קורה הרבה. בניגוד לחיים במקום מוכר שתמיד אפשר לרדת לרחוב והעביר כמה מילים עם שכנים, הדבר הזה נעלם לחלוטין מחיינו וזה משהו שאני מתגעגעת אליו וחסר לי. כשהגעתי לשם שאלו אותי כמה טובה הגרמנית שלי? הצלחתי למלמל שאני רק לומדת והיא הסבירה שהאנגלית של רוב המתנדבים לא ממש טובה, אבל זה היה ברור לי שנסתדר. התפקיד שלי היה לנקות מדפים ולתלות שמלות למידות גדולות. תוך כדי תרגלתי קצת מילים מהלקסיקון הגרמני שלי כמו הנגן- שזה לתלות וקליינה קליידר -שמלות קטנות. כששאלתי את החברה שלי לעבודת התליה באזור הג’אקטים כמה הבגדים כאן עולים, היא אמרה שמי שלוקח בגדים או כל מוצר אחר משלם כראות עיניו. הכסף מכסה את השכירות והחשבונות.. זה פשוט מקסים בעיניי. איזה מזל שנתקלתי במקום הזה. אחרי כשעה של תליית בגדים מגניבים במצב מעולה והתפעלות מהמגוון הגדול של מידות (בעיקר השפע למידות גדולות), עברה אחת המתנדבות וקראה לכולם לבוא לאכול.. לא הייתי רעבה וגם המחסום השפה לפעמים מתיש מנטלית, אז ויתרתי על התמודדות עם זה הפעם, אבל לא לפני שצילמתי כמה מהבנות שאחראיות למיזם המקסים הזה בפרלך . היום שבת, אז שאר היום מוקדש לכלום מבורך כי הולך לרדת גשם לפי התחזית. בראשון התכנון הוא לעבוד ולטייל קצת בסביבה, אבל אני כבר מחכה ליום שני שנקפוץ לשם ונוכל לקנות כמה דברים לקרוואן וכמה חולצות ששמתי עליהן עין. אז עד כאן, סיפור על סתם נקודה על המפה שעשתה לי וואו.. מעיין.
- אינסטגרם מול המציאות בחיי הקרוואן
תגידו, זה באמת טוב כמו שזה נראה בפייסבוק ובאינסטגרם? זו שאלה לגיטימית שהתשובה אליה לא יכולה להסתכם בכן או לא, כי המציאות מורכבת יותר. יש רגעים לכאן ולכאן. אין ספק שיש יתרונות רבים לחיים בקרוואן, קודם כל יש לך את החופש המוחלט לבחור לאן לנסוע ומתי לצאת לדרך. הדרכים יפות ומשתנות כל הזמן, עוצרים בפינות טבע לא מוכרות לתיירים, יש הזדמנויות להכיר אנשים מתרבויות שונות והקרבה לטבע, השקט והמרחבים עושים טוב לנשמה. ובנוסף אם חיים ככה לאורך זמן אלו חיים בעלות נמוכה, לא משלמים שכר דירה או חשבונות. אבל אם הרשתות החברתיות בילבלו אותך וגרמו לך לחשוב שאלו חיים פשוטים וקלים, אנחנו רוצים להיות אלו שמראים את התמונה הגדולה והמציאותית. כי אמנם החיים האלו מצטלמים טוב, אבל לא הכל נוצץ כמו שזה נראה. חיים פשוטים- במובן ההיסטורי של המילה רובנו גדלנו וחיינו את רוב חיינו עם אספקה בלתי נדלית של מים מהברזים, ביוב, חשמל, ואמצעי חימום נגישים. הקרוואן הוא יחידת דיור שבה אתם אלו שצריכים לטפל באספקה של כל אלו. בהתאם לאיך שהקרוואן בנוי ולמערכות שלו סביר להניח שכל יומיים עד חמישה ימים צריך לדאוג לפחות לאחד מהצרכים הבסיסיים. לדוגמה למלא מים במיכל ולרוקן את מי הביוב: בדרך כלל נמצא מקומות עם צינור למילוי המים ונקודת ביוב, אבל כבר קרה לא מעט פעמים שנקודת הביוב לא הייתה נגישה ורוקנו את מי הביוב של הקרוואן בדליים לנקודה הקרובה (בערך 100 ליטר לריקון עם דליים ועוד קצת הליכה.) בנוסף חוץ ממערכת המים של הקרוואן אנחנו ממלאים אקסטרא מים לשתייה בג’ריקנים ובקבוקים. זה קורה בערך פעמיים בשבוע בכל תנאי מזג האוויר. היתרון הוא שבמקום ללכת לחדר הכושר או לקנות משקולות, דליי מים וג’ריקנים יספקו לך את אימוני ההתנגדות הדו שבועיים. אם יש לך תכנון לעבוד בקרוואן עם מחשבים ניידים אז צריכת החשמל עולה ואז צריך או להסתמך על מערכת סולארית יעילה, לנהוג או למצוא נקודות חשמל להתחבר אליהן כל זה כדי למלא שני מחשבים ניידים וזללנים. במקרה שלנו יש לנו פאנל סולרי קטן שמספק לנו חשמל ליום וחצי אם זה היה יום שמשי, אבל לאחר מכן נצטרך לדאוג למלא את הסוללה של אזור המגורים בנהיגה של לפחות שעה או בחיבור חיצוני לחשמל. בימים עם הרבה עומס עבודה, זה דיי מעצבן להפסיק את הכל ולנהוג, אז אנחנו מתכננים שנהיה קרובים לנקודת חשמל ונוכל להתרכז בלעבוד. ובואו לא נשכח את עניין השירותים. תלוי כמה אנשים אתם וכמה מיכל השירותים שלכם גדול אבל בכל מקרה כל יומיים שלושה צריך לרוקן את הקקי פיפי של כל המשפחה.. כיף לא? מה עם מקלחת מפנקת? בחלק מהקרוואנים יש מקלחות בפנים או מקלחות שטח. אבל מכיוון שכמות המים מוגבלת זו תהיה מה שנקרא מקלחת מטכ”לית- 3 דקות כולל חפיפה עם זרם בינוני מינוס ואני לא מכירה אף אחד שגר בקרוואן ומתקלח כל יום. ואם אתם גם נמנעים משינה בחניונים אז התדירות של המקלחות תרד אפילו יותר(כמה? הרבה..). אז למעשה יש דיי הרבה עבודה בתחום של הצרכים הבסיסיים לחיים. אולי זה לא לוקח הרבה זמן לדאוג לכל הדברים האלו אבל כן צריך לכלול אותם בתכנון הנסיעה, בזמן שבו אפשר להישאר בנקודה אחת וגם בתכנון ימי העבודה. אבל אם עבודה פיזית וחיים פשוטים קוסמים לך חיי קרוואן הם מושלמים לזה. מעבר לזה, הידיעה שאין בזבוז של מים וחשמל לשווא מאוד משמחת אותנו ואנחנו מתמלאים בגאווה בידיעה שאולי זה יותר קשה לחיות פשוט אבל גם משתלם לכולם ולעולם. עכברי עיר או כפר? במהלך השנה וקצת שאנחנו נודדים גילינו שלהיכנס לערים זה מאוד קשה מבחינת נהיגה וחניה. בערים ועיירות קטנות כמעט תמיד אפשר לחנות בשוליים וללכת ברגל למרכז העיר אבל בערים גדולות זו המון טרחה. בנוסף, לא כל קרוואן יכול לנסוע במרכז עיר גדולה באירופה. יש חוקים ( בהתאם למדינה) שאם הרכב לא עומד בתקן פליטת מזהמים אז גם אין לו כניסה לאזורים מסוימים בעיר. בנוסף בערים גדולות הסיכוי לפריצה לרכב וגנבות גדל. אז יצא שרוב השנה אנחנו בדרכים צדדיות, כפרים, עיירות והרבה פחות בערים גדולות. אני לא אומרת שזה לא אפשרי להיות עירוני גם בקרוואן, ככל שהרכב קטן יותר זה הופך להיות פשוט יותר מבחינת הנהיגה ומציאת חניה, וכמובן שיש אנשים שחיים בקרוואן גם במרכז ערים גדולות. אבל אז יותר נוח להשאיר את הקרוואן במקום אחד ולהשתמש בתחבורה העירונית כדי להגיע למקומות המעניינים. אצלנו זה כמעט לא אפשרי כי נסיעות במטרו ובאוטובוסים מלחיצות את הכלבים. אם אתם בעניין של חיי לילה סוערים ושפע של אפשרויות עירונית יתכן ותמצאו את חיי הקרוואן יותר מורכבים. לאוהבי הדרכים הצדדיות לחיות בקרוואן זה ממש מתאים. נופים וחניות אין מה להגיד החיים האלו מצטלמים יפה. כל יום להתעורר בנוף אחר ולהנות מפינות חמד שלא כולם מכירים זה כיף גדול! אבל אם אתם חיים בקרוואן לתקופה ארוכה אתם תגלו שלא כל חניה נראית מדהים. לפעמים חונים ליד בית קברות, אתר בניה, אולם ספורט או אזורי מנוחה בדרכים ראשיות. אלו החניות שאף אחד לא מצלם או משתף באינסטגרם.. רוב התמונות הכי מדהימות ברשתות צולמו בזווית כזו שלא תראו את שאר עשרות הקרוואנים שחונים באותו מקום או שהם הסתירו את הבלאגן שחוגג בחלק הקדמי של הרכב. על אף כל זאת עדיין רוב החניות יפות וזה כיף להתעורר לנופים יפים רוב ימות השנה. אבל חוץ מעניין הנוף של הלינה יש משהו ב-4 קירות בטון בלילה שמייצר הפרדה בינכם ובחוץ, שנותן תחושת הגנה וביטחון. לעומת זאת בקרוואן הקירות דקים, יש הרבה חלונות ולפעמים לישון ליד כביש או ליד פנס רחוב שדולק כל הלילה יכולים להרוס את איכות השינה בקלות. העניין הוא שרוב הפעמים לא תדעו איך הלילה שלכם ירגיש או ייראה, יכול להיות שסופת רוחות תשקשק את הקרוואן כל הלילה או שתחנו במקום כל כך שקט וחשוך שעלה שנופל מהעץ יהיה רועש. צריך לאהוב או ללמוד לקבל את העיקרון שהכל משתנה. זו לא חופשת בטן גב. נקודה. אתמול שוחחנו עם לקוח שסיפר לנו שהוא יצא לחופשה בקרוואן לפני כמה שנים כשהבנים שלו עוד היו תינוקות, ורק לארגן אותם בבוסטר לפני כל נסיעה היה לוקח לו רבע שעה לפחות. שלא נדבר על זה שצריך לשטוף את הכלים בכיור, לארגן את כל הדברים בתוך הארונות ולנעול את כולם לפני כל נסיעה, כי אף אחד לא רוצה שמשהו יעוף לו לתוך הראש בזמן נהיגה. לפעמים צריך לעשות את זה פעמיים או שלוש ביום, תלוי כמה פעמים החלטת להניע את הרכב ולנסוע. לכן, לחיות בקרוואן יגרום גם לאדם המבולגן ביותר להיות מסודר בעל כורחו. מסעדות או וולט? כמובן שאפשר לאכול במסעדות אבל לא תמיד יש גישה אליהן וב99% מהמיקרים אין דרך להזמין משלוח אוכל אליכם. אז בישולים- צריך להיות משהו שאתם מוכנים לעשות כל יום. כביסה? או שנוסעים למכבסה אוטומטית או שעושים כמו פעם כביסה ביד. בצרפת לדוגמה חגגנו כי היו מכבסות אוטומטיות בחניות של סופרמרקטים גדולים אבל בצ’כיה לדוגמה באזור הקרוב לאוסטריה ממש אין מכבסות אוטומטיות וצריך להתפלל שלא ירד גשם ( גם ביוני יולי) כדי שיהיה אפשר לייבש את הבגדים. לכבס במי נהר קפואים או בכיור קטן? כבר קרה וככל הנראה יקרה שוב. הדברים הקטנים והמובנים מאליו של החיים המודרנים הופכים להיות משימה למי שבוחר לחיות בקרוואן וכל משימה כזו לוקחת זמן. לא סתם האנושות התקדמה לחיי נוחות, זה פינה המון זמן מהיום לקדם עניינים אחרים. אז אם חיפשתם חופשה ארוכה או חיים שבהם לא אתם אלו שמבשלים, מכבסים או מסדרים, תעשו יו טרן וחפשו רעיונות אחרים. נוודות איפה נישן היום? מה יקרה בדרך? האם יהיה מקום בחניה? האם נצליח לעבור את הגבול? יכול להיות שתגיעו לחניה והיא תהיה מלאה בקרוואנים ולא ישאר לכם מקום ואז תסעו לבאה וגם היא לא תתאים כי יש מגבלת גובה ואתם לא יכולים לעבור ותגיעו בלילה למקום שלא תכננתם אבל בבוקר תגלו שחניתם מול פנינת טבע שאף אחד לא מכיר. הכל יכול לקרות יכול לקרות שהקרוואן יתחפר בבוץ ויתקע, או יתקלקל באמצע הדרך או שהגבול יהיה סגור כי השלגים חסמו את הכביש ותעשו נסיעה אחורה פנה של שעה כדי לחזור לאותו מקום שבאתם ממנו. בקיצור הבנתם. זה מפחיד אבל זה חלק מהמציאות הנוודית, ה-let go ולסמוך על העולם ועל עצמך שיהיה בסדר. ולהבין שהביטחון שקירות בטון נותנים לנו זו אשליה, כי הכל יכול לקרות לכל אחד בכל מקום. איכשהו לאורך הדרך גילינו שרוב הזמן הכל בסדר והפחדים הם בעיקר בראש, ובמציאות משהו רע יקרה רק לעיתים נדירות. ואיכשהו גם כשאתם בצד הפחות נעים של המטבע היקום עוזר, פוגשים אנשים טובים ששמחים לעזור או שמוצאים בתוככם כוחות פנימיים רדומים וחוזרים שוב לדרך עם עוד חוויה בתיק. נוודות מלמדת אותך להתגמש, למצוא פתרונות ומייצרת חוסן פנימי לצד המון אושר וחופש. אבל היא בהחלט לא מתאימה לכל אחד. אבל אם אחרי שקראת את זה עדיין יש לך את החשק גדול לחיות ככה, אז אנחנו ממש ממליצים לנסות. כי זו דרך חיים פשוטה וטבעית לחיות את החיים. היא לא מתאימה לכל אחד ואחת אבל היי, למי אכפת! היא מתאימה לך. נשמח לעזור לך להגשים את הרצון ולחיות את החיים שלך כמסע. מעיין ורון
- יחד בקרוואן - איך מתחזקים זוגיות בחלל כ"כ קטן?
זה היה אחרי יום ארוך, אחד הימים הראשונים של ה”קיץ” האירופאי. עוד לא התרגלנו עדיין לחום, אחרי חצי שנה שבה רק למדנו להתמודד עם קור הגוף שכח מה זה לקרר את עצמו… עשינו המון סידורים באותו יום- קניות לאוכל, כביסה, מילוי וריקון מים ושירותים על כל זה הלכו בערך 4-5 שעות ואז נסיעה עד לחניה של אזור טיולים מקסים עם נהר שיש לו חופי סלעים מקסימים ויער לידו. הנהר ממש מתחת לכביש ראשי באוסטריה. לא היינו במצב רוח כל כך טוב כי יש עלינו לאחרונה קצת לחץ כלכלי, כי אחרי קניית הקרוואן נשאר לנו ממש מעט בחסכונות והיינו אחרי חודש שלא נכנסה בו עבודה. אז ידעתי שאנחנו נפיצים. שזה אומר שכל אחד מאיתנו עלול להיכנס למצב רוח שלילי בקרוב.. בערב כשירד החום החלטנו לרדת לגדת הנהר עם הכלבים. זה משהו שאנחנו לא עושים בדרך כלל כי איך שיורד האור אנחנו כבר גמורים אבל הפעם זה הרגיש ממש נכון.. התחיל להיות קריר לקחנו חולצות ארוכות וירדנו לחוף. האבנים הלבנות והסלעים שעל החוף החזירו את אור הירח והנהר השמיע קולות של גלים שנשברים על הסלעים בקצב קבוע.. הזרימה חזקה וקול המים משתלט על כל הסביבה.. “מה למדנו על זוגיות בחודשים האלו סגורים בתוך קרוואן רק שנינו?” שאלתי את רון. עד עכשיו לא ממש חשבנו על זה, כי היינו עסוקים בלהתמודד עם המון דברים חדשים, אבל איזה פוסט שקראתי על זוג שמטייל גרם לי להבין שגם הזוגיות שלנו עברה שינוי, ולפני שנפנה לשיחה על הדברים של סדר היום שלא ממש ממלאים לנו את הנפש, היה לי חשוב להעלות את הנושא הזה. רון ענה: “התקופה הזו מרגישה כמו חמש שנים. למדתי איך להתמודד ולהכיר אותך הרבה יותר מאשר בשלוש השנים הקודמות שהכרנו וחיינו בדירה ביחד. בעיקר הבנתי שגם כשאת כועסת ועצבנית זה לא משנה את האהבה שלי אלייך. גם אם את צועקת עליי אני עדיין מסתכל עלייך באהבה.” “ואני למדתי להעריך אותך יותר, אפילו להעריץ. כל יום לפני שאני הולכת לישון אני נזכרת באיזה רגע שהתפעלתי מכמה יפה אתה על הרקע הזה או כמה הצחקת אותי בתגובה שלך. התחלתי לקדש את הרגעים האלו. זה מה שעושה אותי שמחה, לראות את האדם שאתה לצידי. וגם.. לראות כמה גדלנו מכל מריבה שלנו. אחרי כל מריבה קשה הייתה לנו הבנה עמוקה יותר של הצרכים אחד של השנייה.” “נכון, אני מסכים. זה קצת כמו מדרגות כאלו שעלינו, כל כמה חודשים יש איזו מריבה כזו שמקרבת ביננו יותר.” “בעצם אני חושבת שלא היתה לנו ברירה, כשחיים בחלל קטן, בדרכים לא מוכרות, תלויים אחד בשנייה. אין שום אפשרות אחרת, חוץ מלחיות נעים יותר ביחד. “ “את צודקת,” רון אמר ” תכלס, הדרך הכי טובה לחיות בקרוואן זה פשוט להיות peacemaker זה כמעט בלתי אפשרי לחיות בחלל כל כך קטן כשכועסים. ואני עונה לו בחיוך :” לך תדע, עוד יעשו על זה יום אחד תוכנית ריאליטי לזוגות” ואז קצת שקט או בעצם רעש, כי הגלים שוצפים, קסם מרחרחת את הסביבה ובונדי שכל כך רגיש ואוהב אינטימיות בא להיצמד אליי. לוקח קצת מתשומת הלב. וככה הנפיצות התפוגגה, ועוד יום עבר בשלום. אבל לא כל הרגעים הם כאלו ולא תמיד אנחנו כאלה קיטשים אבל אפשר לומר שלחיות ולטייל בקרוואן איפשר לנו ללמוד דבר או שניים. כמה טיפים לזוגיות בקרוואן אז מאז שכתבתי את החלק הקודם שקראתם עברו הרבה מים בים, והוא נשכח, קבור לו בתיקייה במחשב, אבל החלטתי שהגיע הזמן להוציא אותו לאור, בעקבות כל כך הרבה שאלות שהגיעו אליי לאחרונה. רוב האנשים לא האמינו שנחזיק מעמד שנה שלמה בקרוואן, והאמת שגם אנחנו היינו סקפטים. אבל לאורך הדרך מצאנו כמה טיפים שממש עוזרים לנו להתמודד עם הצפיפות והאינטימיות, חלקם טובים לכל זוג, וחלקם חשובים בעיקר כשחיים הרבה זמן צמוד. שלא תחשבו שאני תופסת מעצמי מבינה בזוגיות ויתכן שעוד כמה חודשים או שנים אני אקרא כאן את מה שכתוב כאן ואגיד, פחחח שטויות, אבל אלו הדברים שעוזרים לנו עכשיו ואני משתפת כי אולי הם יעזרו לעוד זוג אי שם או שאולי אתם מתעניינים במסע ארוך כזה וזה החלק שמפחיד אתכם (בצדק..) לא לריב בתוך הקרוואן זה משהו שלפעמים קשה להימנע ממנו אבל אם יש נושא שאנחנו יודעים שצריך ללבן ביננו, אז נצא להליכה או למסעדה, או לשבת בחוץ. שמנו לב שכשהקול שלנו עולה ושאנחנו יותר עצבנים גם הכלבים נהיים רגישים יותר ומתרחקים מאיתנו. וכשמדברים בחוץ הטבע עושה רגולציה של מערכת העצבים ופתאום הכל נראה הרבה יותר פרופורציונלי. החלטה מודעת והוקרת תודה אף אחד לא יכול למלא את כל הצרכים שלנו וגם אף אחד לא באמת מושלם בשבילנו, באיזשהו שלב נפגוש את הצדדים הפחות נעימים, אלו שלא מתאימים, אלו שאין להם קשר לביחד. כשגרים בחלל קטן של 6 מטר אורך ו 2.3 רוחב, וחיים, עובדים ואוהבים כל יום כל היום במשך שנה זה בלתי נמנע שנפגוש הרבה מאוד חלקים שאנחנו לא מצליחים להבין או לאהוב בשני/ה ונצטרך להתמודד איתם. זו היתה שנה ששנינו עשינו עבודה פנימית על קבלה וסובלנות. בחרנו באופן מודע להוקיר תודה על הטוב ולצמצם את ההתייחסות לצדדים שאנחנו לא מתחברים בהם. מה שמוביל לטיפ הבא… זמן אישי כמעט כל בוקר רון קם לרוץ, לפעמים הוא יחזור אחרי שעה ולפעמים אחרי שעתיים. אני יוצאת להליכות בערב ולצלם באור שקיעה. אני אוהבת שופינג, רון אוהב לטפס על הרים, אז אנחנו נותנים זמן לכל אחד מאיתנו לעשות את הדברים שהוא אוהב לבד. בלי הזמן הזה לבד, כל אחד ואחת לעצמה זה מאוד קשה לעבד רגשות, לשחרר לחצים וסתם להתאוורר. יש תקופות שדורשות יותר זמן אישי וכאלו שפחות. מצאנו קשר ישיר בין ההשקעה בזמן האישי לבין היכולת לבצע את ההחלטה המודעת של לבחור לראות בעיקר את הטוב בכל אחד. בנוסף אם יש לכם ואן קטן שבו אין חדר סגור לשירותים, ההמלצה שלנו היא פשוט לצאת מהואן ולתת לכל אחד לעשות את העניינים שלו/ה לבד. *אם טרם בחרתם קרוואן לטיול ארוך או למחייה אז אולי כדאי לשאול את עצמכם כמה מרחב אישי אתם צריכים. ההמלצה שלנו היא תמיד לבחור קרוואן מעט גדול יותר. זה עושה הבדל משמעותי כשמדובר בתקופה ארוכה. זמן זוגי ממש קל להזניח את זה. הרי כל הזמן זה זמן זוגי אם חיים בצפיפות. אבל גילינו שהיחד בנוי מחלקיקים. זמן עבודת צוות במטלות ובמקרים שדורשים פתרון, זמן עבודה שבמקרה שלנו הוא גם ביחד, זמן משותף של הנאות היום יום כמו לקשקש בערב במיטה או לראות סרט, אבל יש גם זמן כיפי בדייטים ששם הזמן מרגיש אחרת. קודם כל זו הזדמנות פז (בשבילי בעיקר) להתלבש ולהתייפייף, וגם לבחור ביחד מקום לצאת אליו. להנות מחוויה משותפת ושינוי אווירה מחזיר רוח למפרשים ומאפשר אחר כך אנרגיה טובה לתקופה ארוכה. אז כשיש הזדמנות לקפוץ למוזיאון, ללכת להופעת רחוב או למסעדה מעניינת, אנחנו לגמרי על זה. פשוט לאהוב אני בטח שלא אתיימר לכתוב על אהבה, גדולים ממני התקשו להסביר את המושג הזה, אבל אני כן יכולה לומר שבדידות היא חלק מהחיים בקרוואן. רוב הזמן נמצאים בטבע באזורים ללא הרבה בני אדם, אין קהילה כי לא נשארים במקום אחד יותר מזמן מה, ורוב האירופאים לא ממש נגישים (על אף שעד כה כולם היו נחמדים ואדיבים) אז תבחרו לכם אדם שאתם אוהבים ואוהבים להעביר איתו ימים שלמים. כי זה חלק בלתי נפרד מהמסע. מעיין ורון